Ta'anith
Daf 18a
הלכה: בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים כול'. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ תְּלַת. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ (שֶׁמִּתְפַּלְּלִין) [שֶׁמִּתְעַנִּין] בַּמַּעֲמָדוֹת. וְשֶׁמִּתְפַּלְּלִין אַרְבַּע. וְאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּלַּיְלָה אֶלָּא בַיּוֹם. וְיִשָּׂא אֶת כַּפָּיו וְאַל יִתְפַּלֵּל. מָצָאנוּ תְפִילָּה בְלִי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם וְלֹא מָצָאנוּ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בְּלֹא תְפִילָּה. תַּנֵּי. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בָּעֵירוּבִין וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 18a אַף בִּמְגִילַּת אֶסְתֵּר נָהֲגוּ הַכֹּל כְּרִבִּי מֵאִיר.
Traduction
Par cette énumération on apprend trois règles; 1° qu’il y a des jeûnes pour les sections du service officiel, 2° qu’à certain jour (du Pardon) il y a 4 prières, 3° que la bénédiction sacerdotale n’est pas dite la nuit, mais le jour. —Mais pourquoi celle-ci est-elle exclusivement inhérente à la prière de l’amida? Ne peut-elle pas avoir lieu isolément? —Non, on trouve parfois la récitation de l’amida sans bénédiction, mais jamais celle-ci sans l’amida. On a enseigné que c’est là l’avis de R. Meir. R. Zeira dit au nom de R. Yohanan que, pour la question de l’eruv (104)J., '(Eruvin 6, 5). et celle du jeûne public (ou répétition de la bénédiction sacerdotale), on se dirige toujours d’après l’avis de R. Meir. De même, dit R. Jacob b. Aha au nom de R. Yohanan, on sait l’avis de R. Meir en ce qui concerne la lecture officielle (105)J., (Megila 2, 4). de l’histoire d’Ésther (qu’il faut la lire en entier).
Pnei Moshe non traduit
גמ' את שמע מינה. מן המתני' תלת מילי:
שמתענין במעמדות. לפיכך יש בהן נשיאות כפים במנחה משום דלא שכיחא שכרות:
ושמתפללין ארבע. תפלות אף במעמדות כדקחשיב להו במתני':
ואין נשיאות כפים וכו'. וש''מ נמי שאין נשיאות כפים בלילה כדקתני ארבעה פעמים ביום:
וישא את כפיו ואל יתפלל. ואמאי קתני בארבע תפלות הללו דוקא ומשני מצאנו וכו':
תני זו דברי ר''מ. דסבירא ליה יש נשיאות כפים במלחה בתענית משום דלא שכיחא שכרות:
בעירובין ובתענית צבור וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ו דעירובין סוף הלכה ד' דקאמר התם לר''מ דצריך על ידי עירוב ועל ידי שיתוף ובתענית צבור הא דהכא:
אף במגילת אסתר וכו'. כדקאמר לקמן בפ''ב דמגילה מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו ר''מ אומר כולה:
רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי חִייָה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם בַּר פְּדָיָה. מִפְּנֵי מַה סָמַךְ הַכָּתוּב פָּרָשַׁת נָזִיר לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם. לְלַמְּדָךְ כְּשֵׁם שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן כָּךְ נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַיַּיִן. אִי מַה הַנָּזִיר אָסוּר בַּחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין אַף נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן יוֹשׁוּעַ בַּר גְּזוֹרָה וְרִבִּי זְעוּרָה. חַד יְלִיף לָהּ מִן הַנָּזִיר. וְחַד יְלִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. וְלָא יָֽדְעִין מָאן יְלִיף לָהּ מִן הַנָּזִיר. וּמָאן יְלִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. מָאן דִּילִיף לָהּ מִן הַנָּזִיר. אִי מַה הַנָּזִיר אָסוּר בַּחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִים אַף נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אֲסוּרָה בַחַרְצָנִים וּבַזּוֹגִין. וּמָאן דִּילִיף לָהּ מִן הַשֵּׁירוּת. אִי מַה הַשֵּׁירוּת אָסוּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין אַף נְשִׂיאַת כַּפַּיִם אָסוּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין.
Traduction
R. Zeira, R. Hiya et R. Josué b. Levi au nom de Bar-Padieh explique pourquoi le texte biblique rapproche en un même chapitre (Nb 6) la loi de la bénédiction sacerdotale et celle du naziréat: c’est pour dire que dans les 2 cas il est également défendu de boire du vin. Puisqu’au Naziréen il est même défendu de profiter des produits des pépins ou de la peau des raisins, est-ce également interdit au cohen qui va bénir? Selon R. Yona, il y a une discussion à ce sujet entre R. Josué b. Gezora et R. Zeira; l’un le déduit par analogie du naziréen, et l’autre le déduit de ce que la loi de bénédiction est considérée comme service du culte public (lequel non plus ne souffre pas que l’on ait bu du vin, mais admet la jouissance des dérivés du raisin). Jusque là, on ne sait pas à qui attribuer chacun de ces 2 avis. En tous cas, il y aurait une objection à faire: si la déduction est faite par analogie avec le naziréen, il faudrait aussi interdire les produits des déchets du raisin à celui qui prononcera la bénédiction sacerdotale; si au contraire la déduction est faite par analogie avec le service divin, il faudrait interdire la bénédiction à ceux qui ont un défaut physique, aussi bien qu’aux officiants;
Pnei Moshe non traduit
איתפלגון וכו' חד יליף לה מן הנזיר. כדאמרן מסמיכו' הכתוב. וחד יליף לה מן השירות דכתיב לשרתו ולברך בשמי מה עבידה אסור בשתויי יין אף ברכה:
ולא ידעין וכו' מי הוא דיליף לה מזה ומי הוא דיליף מזה:
מאן דיליף מן הנזיר וכו'. כלומר ולשניהם קשיא דמאן דיליף מנזיר א''כ לאסור בחרצן כמו הנזיר ומאן דיליף משירות א''כ נימא דאף נשיאות כפים אסור בבעלי מומין והא תני בברייתא אם היה דש בעירו ואין העם מסתכלין בו מותר כהדא וכו' לא משני הכא מידי:
וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי נַפְתָּלִי הַווָת אֶצְבַּעָתֶיהּ עֲקוּמָה. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה דָשׁ בְּעִירָךְ מוּתָּר. רַב חוּנָה מְעַבֵּר זַלְדָּקָן. וְהָא תַנֵּי. אִם הָיָה דָשׁ בְּעִירוֹ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא. רִיגְלָא הַווָת. בְּגִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין. רָאִינוּ קָטָן נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים בַּשָּׁעָה שֶׁהֵן מְבָֽרְכִין. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. כְּלוּם אָֽמְרוּ. אֵין מִסְתַּכְּלִין. לָא מִפְּנֵי הֶסִּיעַ דַּעַת. מֹשֶׁה. דַּאֲנָא מִסְתַּכַּלְנָא וְלָא מְסַעָה דַּעְתִּי.
Traduction
pourquoi donc est-il dit (106)Ibid., 4, 8 ( 75c) que la bénédiction est permise à celui qui est habitué dans sa ville (dont les défauts sont connus)? (question non résolue). Ainsi, comme R. Neftali avait des doigts de travers, il demanda à R. Mena s’il pouvait prononcer la bénédiction sacerdotale? —Puisque tu es connu dans ta ville, lui répondit R. Mena, que les fidèles sont habitués à cette vue, cela ne fait rien, et tu peux officier. R. Houna faisait écarter de cet office celui qui a les yeux affectés (larmoyants). Mais ne vient-on pas de dire qu’il n’est pas tenu compte d’un défaut connu des habitants? C’est que de plus, dit R. Mena, il avait les jambes torses, et il ne fallait pas laisser supposer au public que la bénédiction sacerdotale avait été dite par un enfant. Tout ceci prouve (107)Puisqu'en cas du manque d'habitude des fidles, le dŽfaut serait une cause d'obstacle., dit R. Yossa, qu’il est défendu de regarder les cohanim pendant qu’ils disent la bénédiction. S’il a été défendu de les regarder, dit R. Hagaï, c’est par crainte que l’on ait l’esprit détourné (sans ferveur); mais je jure par Moïse que, tout en regardant les cohanim pendant cet office, je n’ai pas eu la pensée à un autre chose.
Pnei Moshe non traduit
רב הונא מעבר זלדקן. הוא הנקרא זבלגן שעיניו זולפות דמעה ומעביר אותושלא ישא את כפיו:
והא תני וכו'. ומשני ר' מנא לא משום הכי אלא שנראה כקטן היה ובימות הרגל הוה בגין שלא יאמרו וכו':
זאת אומרת וכו'. ולפיכך אסרו אם לא היה דש בעירו שלא יסתכלו בו:
משה. כך היה דרכו של ר' חגיי כשהיה אומר איזה דבר בבית המדרש היה נשבע משה שכך וכך הוא כדאמרי' הכא ובפ''ו דדמאי ובכמה מקומות:
מְנַיִין לִנְשֵׂיאוּת כַּפַּיִם. כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל. עַד כָּאן בְּשַׁחֲרִית. בְּמוּסַף. וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת יָדָ֛יו אֶל הָעָ֖ם. הַמִּקְרָא הַזֶּה מְסוּרָס הוּא. וַהֲלֹא לֹא צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיֵּ֗רֶד מֵֽעֲשׂוֹת הַֽחַטָּ֛את וְהָֽעֹלָה֖ וְהַשְּׁלָמִֽים וְאַחַר כָּךְ וַיִּשָּׂ֨א אַֽהֲרֹ֧ן אֶת יָדָ֛יו וגו'. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּירִידָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ הָיָה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וּמְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בָּעֲמִידָה. יָכוֹל שֶׁלֹּא בָעֲמִידָה. תַּלְמוּד לוֹמַר בָ֗ם בָּחַ֞ר י֨י אֱלֹהֶ֨יךָ֨ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בִּשְׁמוֹ. מַקִּישׁ בְּרָכָה לַשֵּׁירוּת. מַה שֵׁירוּת בָּעֲמִידָה. אַף בְּרָכָה בָעֲמִידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּקוּמוּ הַכֹּֽהֲנִ֤ים הַֽלְוִיִּם֙ וַיְבָֽרְכ֣וּ אֶת הָעָ֔ם וגו'. בְּדוֹרוֹ שֶׁלְחִזְקִיָּהוּ שֶׁהָיוּ יְגֵיעִים בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲבָל בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה מָהוּ אוֹמֵר. וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַיי מִכֶּ֔ם. וַֽיְבָֽרֲכֵ֑ם. בְּרָכָה סְתוּמָה. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זוֹ הִיא עַד שֶׁבָּא הַכָּתוּב וּפִירְשָׁהּ. יְבָֽרֶכְךָ֥ י֨י וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר י֨י ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א י֨י ׀ פָּנָיו֨ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃
Traduction
La bénédiction sacerdotale est prescrite par la loi, selon ces mots (Nb 6, 23): Ainsi vous bénirez les fils d’Israël, et l’on sait ainsi qu’elle est obligatoire dans la prière du matin; elle l’est aussi dans celle du moussaf par déduction des mots (Lv 9, 22): Aaron leva les mains au-dessus du peuple (ce qui est une addition). Or, ce verset ne semble pas en ordre, et le texte devrait dire (ib.): il descendit après avoir achevé le sacrifice d’expiation, l’holocauste et le pacifique; puis: Aaron leva les mains etc.; de ce que ces 2 faits sont dits à l’inverse, il résulte qu’au moment de descendre de l’autel Aaron levait les mains et bénissait le peuple (avant le complet achèvement). L’expression finale il les bénit (rapprochée du terme il descendit) indique qu’il faut être debout à cet effet; et ce qui prouve que le devoir d’être debout est indispensable (108)B., Sota 38a., c’est qu’il est dit (Dt 10, 8): car l’Éternel ton Dieu les a choisis pour le servir et bénir en son nom; il y a donc analogie formelle entre la bénédiction et le service officiel, et comme ce dernier devra être fait debout, la bénédiction le sera aussi. De même il est dit (2Ch 30, 27): Les prêtres et les lévites se levèrent et bénirent le peuple. La Bible parle là de l’époque du roi Ezéchias, où l’on s’adonnait à l’étude de la Loi (et la bénédiction porta ses fruits); mais dans les générations postérieures, où l’idolâtrie dominait, il est dit de cette cérémonie (Is 1, 15): lorsque vous étendrez les mains, je détournerai les yeux de vous. Au sujet d’Aaron, il est dit: il les bénit, sans préciser les termes, que l’on a seulement connus plus tard lorsque le texte les a énoncés ainsi (Nb 6, 24-26): Que l’Eternel te bénisse et te protège; que l’Éternel t’éclaire de sa face et te soit favorable; que l’Éternel tourne sa face vers toi et te donne la paix. – (109)Suit un trs long passage jusqu'ˆ la fin du, traduit en (Berakhot 4, 1)..
Pnei Moshe non traduit
מנין לנשיאות כפים. מן התורה עד כדון בשחרית במוסף. מנין דמהאי קרא לא למדנו אלא פעם אחד והיא בשחרית וקאמר מדכתיב ויצא אהרן וגו' וזה נאמר אחר שגמר עבודת היום ולעיל מיניה כתיב ויקרב וגו' מלבד עולת הבקר אלמא דחוזרין ונושאין כפיהם גם בתפלת מוסף שהוא נגד עבודת היום:
המקרא הזה מסורס הוא. אגב דמייתי להאי קרא דריש ביה:
הלא לא צריך לומר וכו'. שכך משמעות הכתוב שלאחר שגמר העבודה ברכם ומפני מה כתיב וישא ואחר כך וירד מעשות וגי' אלא מלמד שבשעת ירידתו מעל המזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם ולא המתין עד שירד לגמרי:
מה שירות בעמידה. דכתיב לעמוד לשרת:
וכן הוא אומר. בד''ה ב' ל' גבי יחזקיהו כתיב שם ויקמו וגו':
ברכה סתימה. לא כתיב אצל אהרן אלא ויברכם סתם:
ופירשה וכו'. ובברכה זו ברכם:
Ta'anith
Daf 18b
וּמְנַיִין לִנְעִילָה. אָמַר רִבִּי [לֵוִי]. גַּ֛ם כִּֽי תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שׁוֹמֵעַ. מִיכָּן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִי בְשֵׁם רִבִּי לֵוִי בְּכָל עֶ֭צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ לְמַחְסֽוֹר׃ חַנָּה עַל יְדֵי שֶׁרִיבַת בִּתְפִילָּתָהּ קִיצְרָה בְיָמָיו שֶׁלְשְׁמוּאֵל. שֶׁאָֽמְרָה וְיָ֥שַׁב שָׁ֖ם עַד עוֹלָֽם׃ 18b וַהֲלֹא אֵין עוֹלָם שֶׁל לֵוִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה. דִּכְתִיב וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָֽעֲבֹדָ֑ה. וְהַיי דִילוֹן חַמְשִׁין וְתַרְתֵּיי אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וּשְׁתַּיִם שֶׁגְּמָלַתּוּ. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּיָחִיד. כָּאן בְּצִיבּוּר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. וְהָיָה֙ כִּ֣י הִרְבְּתָ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל. מִיכָּן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ומנין לנעילה וכו'. כל הסוגיא כולה עד סוף הלכה גריס לה לעיל בברכות פ' תפלת השחר בהלכה א':
מנין לנעילה. היכן הוא הרמז לתפלה זו דשלשה האחרות יש להן רמז אי למ''ד אבות תקנום אי למ''ד כנגד תמידין ואברים ופדרים וכן מוסף כנגד קרבנות מוספין ולנעילה מנין:
גם כי תרבו תפלה אינני שומע. מכחן דבדין הוא שכל המרבה בתפלה נענה וכלומר אף תפלת נעילה לרבוי תפלה תקנוה:
מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן בריש פ''ב דביכורים הוא אומר דאין שבת ברבוי תפלה כדדריש בכל עצב וגי' ודבר שפתים שמרבה להתפלל אך למחסור הוא כמו שמצינו בחנה:
והלא אין עולם של לוי וכו'. אגב מפרש הפסוק עד עולם והוא היה חי עד נ''ב שנה ומאי עד עולם דקאמר ומשני דשתי שנים שגמלתו אינם מן המנין דוישב שם אמרה:
וכה אמר הכין. מ''מ קשיא דהכא אמר שטוב היא להרבות בתפלה:
כאן ביחיד. הא דקאמר ר' לוי התם:
וכאן בצבור. הוא דקאמר שטוב להם שירבו בתפלה כדדריש מקרא גם כי תרבו וברבים משתעי:
ר' חייה בשם ר' ייחנן. לא סבר להא דר' לוי אלא אפילו יחיד המרבה בתפלה נענה כדדריש מקרא דחנה משום דמיהת נענתה בתפלתה וזה היה על ידי שהרבתה להתפלל:
עַד אֵימָתַי הִיא נְעִילָה. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אִיתְפַּלְּגוֹן רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן. רַב אָמַר. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. רִבִּי יוֹחָנָן. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹנְדְּרִיָּא. מַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁלשָׁה פְרָקִים הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיוֹם בַּשַּׁחֲרִית בַּמּוּסָף בַּמִּנְחָה בִּנְעִילַת שְׁעָרִים. אִית לָךְ מֵימַר. נְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם בַּיּוֹם.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
עד אימתי היא נעילה. ובברכות גריס אימתי היא נעילה כלומר ומאי היא נעילה שאמרו:
בנעילת שערי שמים. שהוא בלילה בתחלתה:
בנעילת שערי היכל. שהיא ביום סמוך לחשיכה:
מתניתא. דהכא דקתני ביום מסייעא לר' יוחנן דכי אית לך מימר נעילת שערי שמים ביום הן אלא נעילת שערי היכל היא:
אַחֲוָה דְּאִימֵּיהּ דְּרַב אָדָא הֲוָה צְיַיר גּוּלְתֵיהּ דְּרַב בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לֵיהּ. כַּד תִּיחְמִי שִׁימְשָׁא בְרֵישׁ דִּיקְלֵי אַתְּ יְהִיב לִי גוּלְתִּי דְּנִיצְלֵי נְעִילַת שְׁעָרִים. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא אָמַר. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. וָכָא הוּא אָמַר. בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. עַל יְדֵי דַהֲוָה מַעֲרִיךְ בִּצְלוּתֵיהּ סַגִּין הֲוָה מַגִּיעַ סָמוּךְ לִנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מחלפה שיטתיה דרבי. דהכא קאמר לעיל נעילה בלילה זמן נעילת שערי שמים והכא קאמר כד תיחמי שמשא בריש דקלי וזהו זמן נעילת שערי היכל:
על ידי דהוה מאריך. רב בתפלתו הרבה התחיל כשהשמש בריש דיקלי והיה מגיע סמוך לזמן נעילת שערי שמים ועדייין היה עומד בתפלה:
נְעִילָה מָהוּ שֶׁתִּפְטוֹר אֶת שֶׁלְעֶרֶב. רִבִּי בָּא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. אָמַר רִבִּי בָּא לְרַב חוּנָה. וְאֵיכָן הוּא מַזְכִּיר שֶׁלְאַבְדָּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לְרִבִּי בָּא. וְהֵיאַךְ יְהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא כְבָר אִיתְתָּבַת. אֲמַר לֵיהּ. וּבְגִין דְּאִיתְתָּבַת תִּיבָּטֵל. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַה דְקַשֵּׁי רִבִּי בָּא קַשִּׁי יְאוּת. מַה דְקַשֵּׁי רִבִּי יוֹנָה לָא קַשִּׁי יְאוּת. קַל הֵיקִילוּ עָלָיו מִפְּנֵי תַעֲנִיתוֹ שֶׁיְּהוּ שֶׁבַע פּוֹטְרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר לַחֲבֵרַייָא. מָרַיי. מִן כּוּלְּכוֹן שְׁמָעִית שֶׁאֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁלְעֶרֶב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְתַנִּי רִבִּי חִייָה כֵן. בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַעֲנִית צִיבּוּר.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
נעילה מהו שתפטור את של ערב. למ''ד דזמנה בתחלת הלילה א''כ מהו שיצא בה לתפלה של ערבית וא''צ עוד להתפלל של ערבית:
ואיכן הוא מזכיר של הבדלה. שהרי אין בה ברכת אתה חונן והיכן הוא כולל להבדלה:
והיאך יהו שבע של נעילה פוטרות י''ח של ערבית:
ולא כבר איתתבת. ולא כבר הקשיתי על זה מהבדלה ולמה לך לאהדורי תו בתר פרכי אחריני:
ובגין דאיתתבת תיבטל. בתמיה אם בשביל הקושיא שלך תבטל דברי רב דהא לאו קושיא היא שהרי יכול ליכלול להבדלה בכלל שאר. ברכות דנעילה:
אמר ר' יוסה. לא הוא דאדרבה מה שהקשה ר' בא מהבדלה שפיר היא מקשי דהואיל וכל השנה אומרה להבדלה בחונן הדעת אין לשנות הסדר אבל מאי דאקשי ר' יונה היאך יהו שבע פוטרות י''ח לאו קושיא היא משום דקל הקילו עליו מפני תעניתו שלא יהא צריך להאריך ויהיה ברכות ז' פוטרות י''ח:
מריי. מוריי. מכולכם שמעתי וקבלתי שאין נעילה פוטרת של ערב ועכשיו שמעתי ג''כ מר' סימון בשם ריב''ל דאמר הכי וכן ר' יוסי ב''ר בין משום תני ר''ח וכו' ובמוצאי תענית צבור שחל להיות בשבת כדקאמר לקמן בר''ח וכו' וכך לפעמים היו מתענין בשבת כדתנן בפ' דלעיל על אלו מתריעין בשבת ואיכא למ''ד שגם מתענין בשבת ואיכא למאן דאמר מתריעין בענינו כדקאמר לעיל וכלומר שאף על פי שיש בהן נעילה צריך להתפלל י''ח של ערבית מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source